מאמרים, כתבות וקישוריםמאמרים

חזרה לרשימת המאמרים המלאה
חינוך למחוננים - היפוך גישה
הגישה לחינוך מחוננים בעולם כולו הנה גישה המתחילה מזיהוי וממשיכה לאיפיון ומשם לעיצוב תוכניות האמורות להוציא אל הפועל את הכישורים הטמונים במחוננים בכוח.

חינוך למחוננים - היפוך הגישה

רוני ארז

הגישה לחינוך מחוננים בעולם כולו הנה גישה המתחילה מזיהוי וממשיכה לאיפיון ומשם לעיצוב תוכניות האמורות להוציא אל הפועל את הכישורים הטמונים במחוננים בכוח.

גישה זאת לוקה במספר בעיות קונספטואליות. ראשית הזיהוי איננו בהתאם להגדרה נומינאלית. ההגדרה של המחוננים הנה הגדרה אופציונאלית. המחוננים נבחרים כגבוהים ביותר על גבי ציר רציף המתחיל בחלשים ממשיך בתלמידים ממוצעים עובר למוכשרים ועד למוכשרים ביותר ומחוננים. ציר זה הנו או ציר IQ או ציר אחר הנבנה במיוחד לצורך זיהוי מחוננים ומבוסס על בחינה של כישורי למידה בסיסיים (ורבליים, לוגיים, פורמאליים, ופסיכומטרים אחרים).

בהתאם למבחן זה נבחרים אחוז שנקבע מראש, אפשר שיהיה זה כבישראל האחוזון העליון או כפי שנעשה במספר ארצות אחרות עד ל5%.

נקודת החתך נקבעת אך ורק בהתאם לגובה המשאבים שאנו מסוגלים להפנות לטיפוח המוכשרים. ככל שהמשאבים גבוהים יותר כך ההגדרה הנה מכניסה יותר רחבה יותר וגבוהה פחות.

מתוך מבחן זה ברור לחלוטין כי אין בהכרח כל מאפיין משותף לכל הנבחרים, למעט היותם גבוהים יותר מאחרים על גבי המסלול הכללי.

הניסיון המעשי בעבודה עם מחוננים מראה שלחלקם יש קשיי הסתגלות, ליקויי למידה, חוסר שקט וכו'. חשוב לציין כי לחלקם ולא לכולם. מכאן מיהרו פסיכולוגים חינוכיים רבים וערבו בין הקריטריון הממיין שכאמור תפקידו העיקרי הנו הקצאה נכונה של משאבים לבין התנהגויות מסוימות של מחוננים מסוימים בפועל. יש כאן כשל של מעבר מא-פריורי לאפוסטריורי, בדיוק כפי שנעשה בזמנו ביחס למושג טעוני טיפוח, בעוד המושג נקבע כקריטריון להפניית משאבים לבתי הספר בכדי ליצור שיוויון רב יותר בחינוך, חוקרים רבים התייחסו אליו כמושא מחקר כאילו הילד הטעון טיפוח היה יישות בעלת תכונות מאפיינות.

המהלך הלוגי הוא כדלקמן:

הגדרה - מחוננות הנה יכולת קוגניטיבית אקדמית גבוהה במיוחד

הנחה- מבחן מחוננות אמור לזהות יכולת זאת ולנבא הצלחה

מסקנה - ילד מחונן הנו ילד המצליח במבחן מחוננים. ליתר דיוק אשר ציונו במבחן מחוננות הנו בין האחוזים הגבוהים.

האין זאת הגדרה מעגלית?

ילד מחונן – אין חיה כזאת.

כל הילדים מחוננים במידה זאת או אחרת ובתכונות אלו ואחרות. מאז ההתפשטות של התפיסה של הרוורד גרדנר ביחס לריבוי האינטליגנציות הרי אין עוד משמעות אחת, על גבי ציר אחד למושג ילד מחונן. אם כך הילד המחונן יכול להיות מחונן בתחומים שונים וגם זאת על גבי ציר שבו אחריו נמצאים ילדים אחרים בעלי אותן תכונות וכישורים אם כי במידה מועטה יותר.

מאז ראשיתה של המאה ה20 טוענים הפילוסופים האקסיסטנציאליסטיים כי הגדרה של אדם הנה הכפפה של חירותו למהות חיצונית ומכאן מעשה של דה- הומניזציה.

סרטר הפילוסוף האקסיסטנציאליסטי הבולט מכולם קבע כי "האדם אינו מה שהינו והינו מה שאינו" משמעות הדבר: כי האדם כמי שקיומו קודם למהותו אינו מחויב למהות קבועה אחת (בניגוד לפטיש או לכסא) אלא הוא עצמו מעניק המשמעויות.

כאשר אנו קובעים עבור ילד מסוים הגדרה אנו מעניקים לו מהות המגבילה את יכולתו להיות כל דבר שיבחר להיות. כך הדבר כאשר אנו קובעים כי הוא "טעון טיפוח" "מוגבל שיכלית" וכו' אך, אם כי ניזקו בולט פחות,-  "מחונן".

ההתמקדות בקשיי ההסתגלות של הילדים המחוננים לבית הספר ולדרישותיו כמו גם למרחב החברתי שלו, מעידה על טעות שנייה. ראשית רבים המחוננים המסתגלים היטב, שנית אם ההגדרה הייתה רק הגדרה סטטיסטית אופראציונאלית, ואם הגדרה זאת אמורה הייתה לנבא הצלחה בלימודים, הרי הפליאה לגבי חוסר ההצלחה צריכה להעמיד בספק את הכלי ולא ליצור תיאוריות אישיות שלמה לגבי הילד. אלא שאפיון הילד המחונן כבלתי מסתגל בנויה על הדגשה של תופעה המצויה בשוליים תוך הצבתה במרכז העיסוק וזאת בכדי ליצוק תוכן פסיכולוגי להגדרה נטולת תוכן כזה.

אם ילד מחונן הנו ילד המצליח במבחן המנבא את הצלחתו הלימודית, הרי כאשר הוא נכשל יש או בעיה במבחן, או הכישלון הנו חלק מההגדרה, אלא שבמקרה השני נכנסנו לסתירה.

אנו טוענים כי אנו מצפים מהילד המחונן לא רק להצליח במשימות הרגילות של הכתה אלא לגלות יצירתיות. לאור הדבר אנו מנסים לבנות תוכניות המטפחות יצירתיות זאת. והיה ואנו מצליחים הרי אנו טוענים ראו אמרנו הילד המחונן הוא יצירתי. אלא שאם היינו מספקים את אותן התוכניות לילדים רגילים האם לא היינו מגלים אותה רמת  יצירתיות גם בקרבם?

השימוש בהגדרות מעגליות אלה יוצר קרקע רחבה למחקר ולכתיבת תוכניות אך איננו מקדם כמעט במאומה את התלמידים עצמם, ובודאי את השאיפה העמוקה של החברה להיעזר במחוננים כקטר המוביל את המערכת כולה. יתר על כן הבלבול במושגים גורר אחריו ים של מחקרים אך מעט עשייה בפועל.

בעיה נוספת הנה בחוסר יכולתנו לזהות הישגים יוצאי דופן של בוגרי התוכניות השונות למחוננים. בארה"ב כמו גם בישראל מזה עשרות שנים מתקיימות תוכניות העשרה למחוננים אך עד כה היחידים שהגיעו להישגים מרשימים לא היו כאלה שנטלו חלק בפעילות זאת. הדבר מעלה בפני מקבלי ההחלטות ספק רב ביעילותן של התוכניות ובכדאיות הכלכלית בהשקעה דיפרנציאלית במחוננים.

אני מציע הגדרה הפוכה.

אם עד כה התוכניות שנבנו למחוננים התבססו על ההגדרה של המחוננים וזו התבססה על ההגדרה המעגלית על פיה המחונן הוא זה שמצליח במבחן מחוננות. הרי על פי הצעתי מחונן יהיה זה המצליח בתוכניות טיפוח מחוננים.

אם עד כה המסלול היה

זיהוי המחוננים – חקר תכונותיהם – בניית מערך טיפוח יצירתיות – בחינה של תוצאות המערך

בנייה של תוכנית טיפוח תובענית ויצירתית – הפניית כל המוכשרים לתוכנית זאת – ברירה טבעית בשנים הראשונות ללימודים – בחינה של התוצאות, הסקת מסקנות על פיהן התוכניות הטובות ביותר מופנות לכלל התלמידים.

בניה של תוכניות ההעשרה לתלמידי כיתות ב' וג' אשר התגברו יפה על מטלות היסוד הקשות של קריאה כתיבה ו4 פעולות החשבון. תוכניות אלה יפתחו יצירתיות אך יהיו בעלות אופי תובעני המחייב מוטיבציה ויכולת קוגניטיבית גבוהה. אלו שיצטיינו בתוכניות אלה יופנו על ידי מורי התוכנית למרכז איזורי ליום בשבוע. שם ילמדו בתוכניות תובעניות מרחיבות ויצירתיות עוד יותר מכתה ד' עד לכתה ט'. כאשר בסופה של כל שנה ניתנות מטלות הבוחנות את מידת הניצול שעשה התלמיד מהתוכניות, עד כמה התוכנית טיפחה יכולות גבוהות, ובמקביל בחינה של תפקוד התלמיד בכיתתו הרגילה. תלמיד שיצטיין במרכז מחוננים אך יזלזל בלימודיו בכתה הרגילה יוצא מהתוכנית.

המצטיינים ביותר לאורך השנים כאשר יהיו בכתה ט' יופנו למבחנים על איזוריים בבית ספר ארצי למחוננים. הקבלה לבית הספר תתבסס על המלצות של מוריו במרכז למחוננים, על בחינות של כישורי למידה שדרישותיהם גבוהות במיוחד ועל ראיונות הבוחנים מוטיבציה וחשיבה יצירתית ועל סדנא המאששת את השלבים הקודמים.

הכותב שימש במשך 10 שנים כמנהל התיכון למדעים ולאמנויות – ביה"ס פנימייתי ארצי לתלמידים מצטיינים, כמו גם מרצה בתחום המחוננים בארץ ובעולם.

למעונינים ניתן להיכנס לבלוגים שלי בקפה דה מרקר ובתפוז

http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=brainspa

http://cafe.themarker.com/view.php?u=292233